אני כבר שלושה חודשים בטיפול הזה...
כל שבוע אני הולכת לדיאטנית המעצבנת ולפסיכולוגית המציקה.
כבר עליתי 3 קילו, אני לא יכולה לסבול את זה אבל אין ברירה עכשיו
אני מפחדת להשמין אבל הפסיכולוגית משגעת אותי, אולי היא צודקת אבל אני לא רוצה לעלות עוד במשקל מתאים לי ככה איך שאני וגם זה יותר מדי.
אני מודעת לסיכוניים שבמצב שלי אבל עדיין קשה לקבל את זה שאני צריכה להעלות במשקל.
נמאס לי כבר מהמצב הזה.שכל הזמן קר לי שכל הזמן ישלי סחרחורות ושהציונים שלי ירדו.
רוצה לחזור לחיים הרגילים שלי
נשארו לי עוד 5 קילו לעלות בשביל להגיע למשקל התקין ואני מגישה שאני לא מסוגלת..אני אראה כמו פרה..
אני חייבת להיות חזקה בשביל עצמי ובשביל אמא שלי.
אני מתחילה להרגיש שאנשים פתאום מתחילים להתענין בי ולדאוג לי בזמן האחרון.
לא כיף לי הצביעות הזאת שרק בגלל שאני חולה מתעניינים בי.
אבל אין ספק שזה מחזיר לי את החשק לחזור לפעם שהיה לי את הכח לצאת מהבית עם החברים.
הפסיכולוגית יורדת לי כל הזמן לחיים.
שאולת אותי כל הזמן שאלות שלא קשורות לנושא כאילו שזה משנה משהו.
והדיאטנית כל הזמן אומרת לאמא שלי להגדיל את המנות ואני לא יכולה, כל הזמן אני מרגישה שדוחפים לי אוכל.
טוב אמא קוראת לי לעוד ארוחה מעיקה!
נתראה בהמשך.
No comments:
Post a Comment